מאת: טלי אנגור – רוקחת וכימאית | פורסם 21/07/18


אוטיזם – קשב וריכוז.

אוטיזם והפרעת קשב וריכוז – קשה להתעלם מהנתונים המדאיגים המספקים מידע אודות האפידמיה המודרנית המכונה "בעיית קשב וריכוז" אשר תסמיניה שכיחים בקרב ילדים הלוקים באוטיזם.
בשנת 2005 אובחנו כסובלים מהפרעה זו 6.8% מהילדים בישראל.
בשנת 2014 שיעור המאובחנים עלה ל־14.4% – כלומר, 1 מתוך כל 7 ילדים.
כשבוחנים את הסיבות לעליה דרמטית זו, חשוב לציין כי מעבר להסבר הגנטי קיימות סיבות סביבתיות העלולות לגרום או להחמיר את תסמין הקשב והריכוז בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם והפרעת קשב וריכוז:

תוספי מזון המשפיעים לרעה על בעיית קשב וריכוז

  • נתרן בנזואט (E111), חומר חומר שכיח למדי בתעשיית המזון המשמש בעיקר כחומר משמר ואשר עלול לגרום להיפראקטיביות. נתרן בנזואט מצוי במשקאות קלים, בסלטים מוכנים ובתרכיזים ממותקים.
  • טרטרזין (E102) צבע מאכל סינטטי בצבע כתום צהוב המצוי במשקאות, תרכיזים ממותקים, שקדי מרק ועוד. חומר זה עלול לעורר תגובות אלרגיות אצל חולי אסתמה, אולם צריכתו עלולה להוביל גם  לשינוי התנהגותי המתבטא בחוסר שקט ולבעיות שינה.
  • אזורובין E122 – צבע מאכל סינתטי אדום המשמש לצביעת סוכרים וממתקים העוברים תהליך חימום.
  • קוצ'יניל אדום E124 – צבע מאכל אדום אשר השימוש העיקרי בו הינו שיפור מראה משקאות ומזון. החומר נאסר לשימוש בארצות הברית ובנורבגיה ומשמש בעיקר במוצרי פירות משומרים, סוכריות גלי ובנקניקים.

מומלץ להימנע ככל הניתן מצריכת תוספי מזון אילו ולבדוק על גבי אריזות המוצרים באם הם מכילים את תוספי המזון.

בעיית קשב וריכוז בקרב ילדים

סוכר לבן ופחמימות פשוטות

סוכר לבן מופק בדרך כלל ממסלק או מקנה סוכר, צריכת יתר של סוכרים ופחמימות פשוטות גורמת לעליה מהירה ברמת הסוכר והאינסולין ולאחר מכן לצניחה ברמת הסוכר בדם.

כתוצאה מכך, חלים שינויים חדים גם ברמות הנוירוטרנסמיטורים אדרנלין וסרוטונין המובילים לתסמיני התנהגות הכוללים עצבנות, היפראקטיביות וחוסר ריכוז.

חוסר יכולת מטבולית לפרק חלבונים.

חוסר יכולת אנזימתית לפרק חלבונים כדוגמת גלוטן, קזאין או כל חלבון אחר גורמת לייצור גלוטאומורפינים (כשמדובר בגלוטן), קזומורפינים (כשמדובר בקזאין) או פרוטאומורפינים (ביחס לכל חלבון אחר).

שגשוג יתר של פטריות מזיקות במערכת העיכול

פטריות מזיקות במערכת העיכול לרבות קנדידה אלביקנס גורמות ליצירת רעלים הפוגעים במערכת העצבים ולתסמינים כהיפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז והתקפי זעם.

עובש רעיל

חשיפה ממושכת לפטרית עובש הנפוצה במיוחד בחדרי אמבטיות כפטריות אלטרנריה וקלדוספוריום גורמת לנזק המתבטא באובדן זיכרון לטווח הקצר, פגיעה בריכוז פגיעה בקורדינציה ואף לאלרגיות ולבעיות במערכת הנשימה.

מחסור במינרלים

  • מחסור בברזל גורם לאנמיה מיקרוציטית המתבטאת בתחושת עצבנות, דיכאון וקשיי ריכוז.
  • מחסור באבץ החיוני לתהליכי בניה של מעבירים עצביים האחראים לקשב ולריכוז ולרגיעה.
  • מחסור בסלניום פוגע ביכולת הגוף לטהר רעלים ולמנוע חמצון.
  • מחסור במגנזיום גורם להפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות ועצבנות.

הרחבה אודות הקשר בין מחסור מינרל ברזל לבעיות קשב וריכוז

אחד הפרמטרים אשר נבדקים באופן שגרתי במסגרת בדיקות הנערכות בקופת החולים הינו מחסור בברזל. במקרה שמתגלה מחסור קיימת נטייה למהר להורות על נטילתו מבלי קודם לכן לבדוק האם קיימים מצבים המהווים התווית נגד לטיפול בברזל.

מה המצבים בהם לא מומלץ ליטול ברזל?

  1. כאשר קיימים זיהומים במערכת העיכול כשגשוג יתר של קנדידה ופטריות מזיקות נטילת ברזל עלולה להזיק מעת וברזל מהווה מקור מזון למיקרואורגניזמים במערכת העיכול.
  1. כאשר קיימת דלקת במערכת העיכול: דלקות עלולות לפגוע בספיגת הברזל, בהעברתו ובאחסון של ברזל. מכיוון שכאשר נוטלים ברזל כתוסף רק חלק קטן ממנו נספג, החלק שאינו נספג נשאר במערכת העיכול ומחמיר את תסמיני הדלקת.
  1. מעי דליף: תסמונת המונעת ספיגה תקינה של ויטמינים ומינרלים.

השפעות שליליות הנגרמות בשל מחסור בברזל

  • בעיית קשב וריכוז.
  • חולשה ואנמיה מיקרוציטית (תאי דם אדומים קטנים). ייצור לא תקין של המוגלובין וקשירה חלקית של החמצן לכדוריות הדם האדומות המוביל לתחושת עייפות, עצבנות וקשיי זיכרון.

מדוע נוצר מחסור בברזל?

  1. אכילה סלקטיבית אשר אינה מבוססת על צריכת ברזל מן החי כעוף, כבד, בשר בקר ודגים.
  2. תהליכי צמיחה מואצת – ברזל משמש כרכיב חיוני בתהליך חלוקת התאים בגוף. בגיל הינקות או בגיל ההתבגרות, חלים תהליכי צמיחה מואצת הגורמים לניצול מוגבר של המינרל וכפועל מכך נגרם מחסור אשר יש להשלימו בין בדרכים טבעיות ובין באמצעות תוסף תזונה.
  3. הפרעות במערכת העיכול הכוללות שלשולים כרוניים, מחלות מעיים דלקתיות, צליאק והליקובקטור פילורי.
  4. תסמונת המעי הדליף מונעת ספיגה תקינה של ויטמינים ומינרלים לרבות ברזל.

כיצד לאתר מחסור בברזל?

יש לבצע בדיקת דם בסרום לבחינת רמות פריטין (מאגרי הברזל בגוף), ברזל וטרנספרין (חלבון האחראי להעברת ברזל מהדם למח העצם ליצירת תאי דם אדומים). כאשר קיים מחסור בברזל, יופיעו כדוריות דם היפוכרומיות (מעוטות צבע) ומיקרוציטיות (זעירות) חיוורות וקטנות.

השפעת נטילת ברזל על צבע הצואה?

נטילת הברזל תשנה את צבע הצואה לירוק או שחור.

כיצד אפשר להגדיל את ספיגת הברזל?

במקרים רבים לנטילת הברזל אין כל השפעה. אחת סיבות לכך הינה חוסר ידע בנוגע לאינטראקציות בין נטילת ברזל לצריכת מזון. דוגמה לכך הינה הצורך להימנע במשך שעתיים בטרם נטילת ברזל ושעתיים לאחר נטילת ברזל מצריכה של ביצים, קפאין וחלב.

ספיגת הברזל תשתפר באופנים הבאים:

  1. נטילת ויטמין C במקביל לנטילת ברזל במטרה למנוע את חמצונו בקיבה.
  1. נטילת ויטמין A (במידה וקיים צורך) תשפר את ספיגת הברזל ועשויה למנוע את המחסור בספיגתו בשל צריכת קפה ותה.
  1. סידן מפריע לתהליך ספיגת ברזל בגוף, על כן מומלץ שלא ליטול אותו במשך שעתיים (לכל הפחות) לפני ואחרי נטילת ברזל.
  1. עודף אבץ מונע ספיגת ברזל.
  1. עודף שומנים בתזונה עלול לפגוע בספיגת הברזל.
  1. הפחתת צריכת סיבים תזונתיים העלולה להאט ולפגוע בספיגת הברזל.

ברזל במקורות תזונה

ברזל במזון מצוי בכבד, שעועית עדשים גרגירי חומוס בשר עוף ודגים.

נטילת ברזל קריטית כאשר מתגלה מחסור, יחד עם זאת נטילה עודפת עלולה לגרום לנזק חמור לגוף בדמות יצירתם של רדיקלים חופשיים בעלי השפעה רעילה על הרקמות ועל דפנות כלי הדם.

מחסור בוויטמינים:

  • הויטמינים B12 ו B6 שותפים בתהליך יצירת מוליכים עצביים האחראים לרגיעה ולקשב וריכוז.
  • חומצות שומן אומגה 3– משפיעות על העברה תקינה של מוליכים עצביים האחראים לריכוז ומיקוד.
  • מחסור בפעילות גופנית – פוגע באופן משמעותי ביכולות הקשב והריכוז ולירידה ברמת הורמון הגדילה.
  • פגיעה באוכלוסיית החיידקים במעיים – משבשת את חילוף חומרי המעבירים עצביים האחראיים לקשב וריכוז.

ילדים הסובלים מבעיות בעיבוד החושי עלולים לסבול מטווח ריכוז קצר. גם בפעילויות המסבות להם הנאה.

לסיכום, כאשר אנו חושדים בקיומה של בעיית קשב וריכוז מומלץ לבדוק באמצעות בדיקות מעבדה קיומם של חוסרים תזונתיים, בעיות מטבוליות בפירוק אנזימתי ובעיות במערכת העיכול.

איתור בעיות תזונתיות וגורמים סביבתיים שליליים עשויה להשפיע לטובה על יכולת הקשב, הריכוז, הזיכרון וההיפראקטיביות.

להרחבת הידע אודות בעיות קשב וריכוז לחצו כאן

מידע נוסף:

הבהרה משפטית – האמור מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.


Tali Angor - טלי אנגוראודות: טלי אנגור – רוקחת מורשית החל משנת 2007 (מ.ר 3-80685) בוגרת בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר בכימיה תרופתית, המגמה לכימיה, אוניברסיטת בר אילן, בוגרת לימודי תעודה בתחום האוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך "התמחות באוטיזם בגישה אינטגרטיבית", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטת בן גוריון "תוספי תזונה כחלק מייעוץ קליני משולב", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "היבטים בפסיכיאטריה ונוירולוגיה כולל היבטים בחקר המוח וייעוץ תרופתי", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "סכרת יעוץ וטיפול תרופתי", לשעבר חברת מועצה בארגון הרוקחות בישראל, לשעבר מנהלת ועדת פארמה קלאב בארגון הרוקחות.

 

אוטיזם | בעיית קשב וריכוז
Orange ribbon for raising awareness on Leukemia Kidney cancer RDS multiple sclerosis ADHD illness