סלניום – המינרל וחשיבותו

נוגד החמצון סלניום הינו מינרל אולטרה קורט, כלומר חשיבותו רבה, אך הגוף זקוק לו בכמויות מיקטיות ועודף בו יגרום לרעילות. ניתן לצרוך סלניום כתוסף או במזון ומינרל זה מסייע בחיזוק ההגנה החיסונית של הגוף כנגד מחוללי מחלות. סלניום קיים בשתי צורות עיקריות, הראשונה אורגנית והשניה אנאורגנית, בשתי הצורות סלניום מהווה מקור טוב במזון.

חשיבותו של המינרל סלניום נובעת מהסיבות הבאות:

  1. מסייע בייצור נוגד החמצון העוצמתי גלוטתיון. הגוף מתקשה לייצר את האנזים גלוטתיון פראוקסידאז ללא נוכחות סלניום.
  2. מחזק את המערכת החיסונית על ידי העלאת הלימפוציטים תאי T-Killer.
  3. חשוב לפעילות בלוטת התריס מעת והאנזים המפעיל את הורמון הבלוטה (T4) תלוי בקיומו. חסר בסלניום עלול להוביל לחילוף חומרים איטי ולהשמנת יתר.

מדוע עלול להיווצר מחסור בסלניום בקרב ילדים המאובחנים על הרצף?

  1. בעיות במערכת העיכול כמחלת צליאק, תסמונת המעי הרגיש ומחלות מעיים דלקתיות המונעות את
  2. מהווה נוגד חימצון עוצמתי המהווה חלק מהמבנה של מספר אנזימים נוגדי חימצון כגלוטתיון, פראוקסידז וסופר אוקסיד דיסמוטזה שתפקידם למנוע חמצון מולקולות שומן ונטרול רדיקלים חופשיים.
  3. ספיגתו במעיים.
  4. תזונה נטולת גלוטן.
  5. צריכה מוגברת של מזונות מעובדים המכילים כמויות נמוכות של ויטמינים ומינרלים ובכללם הסלניום.
  6. תזונה סלקטיבית אשר אינה כוללת מקורות מן הצומח לסלניום כאגוזי ברזיל, דגנים מלאים, פטריות, שום, בצל וברוקולי או מקורות מן החי ככבד בקר, ביצים ומוצרי חלב.

כיצד ניתן לאתר מחסור בסלניום?

סלניום selenium​ניתן לאתר מחסור בסלניום באמצעות בדיקת שיער לאיתור רעילים.

במידה והתגלה מחסור יש להיוועץ ברופא המטפל. מינונים כלליים של סלניום במקרה של מחסור הם 100 עד 200 מיקרוגרם ליום.

על אף כי סלניום מהווה יסוד קורט חיוני לגוף הרי כי תיסוף של סלניום חייב להיות מבוקר ומושכל שכן רמות גבוהות בגוף עלולות לגרום להרעלה הנקראת סלנוזיס. הרעלה זו ומתבטאת בדיכאון, עצבנות, שינויים במצב הרוח, חולשה, אובדן משקל, טעם מתכתי בפה, בחילות, הקאות, נשירת שיער נוירופתיה ועוד.

מקורות מזון העשיר

סלניום מצוי בעיקר במזונות מהים ובבשר בקר. מזונות נוספים בהם מצוי סלניום הינם חיטה מלאה, אורז חום, ביצים, מוצרי חלב, מוצרי עוף, נבט חיטה, כבד, גבינות, דגנים וגרעינים. אגוזי ברזיל מכילים גם הם רמות סלניום גבוהות. שמרי בירה, חמאה, דגים, כבש, אגוזי ברזיל, שעורה, שום, בצל, פטריות, ברוקולי ודלעת.

סלניום בתוספי מזון

קיימים מסר סוגי תוספים המכילים סלניום. הצורות האנאורגניות של סלניום הן סודיום סֶלֶנֵאט וסודיום סֶלֶניט . הסלנאט נספג כמעט באופן מלא אולם חלק ניכר ממנו מופרש בשתן. הסלניט לעומתו נספג בשיעור נמוך יותר משמעותית אולם נותר בגוף למשך פרק זמן ארוך יותר. גם סלניום אורגנית וגם סלניום אנאורגנית יכולים לעבור מטבוליזם ולהפוך ל-selenocysteine.

צריכת סלניום בעודף

נטילה או צריכה של סלניום מעבר לנדרש עלולה לגרום לסלנוזיס, המדובר במצב של רעילות העלול לכלול תסמינים כדוגמת בעיות במערכת העיכול כבחילות או שלשולים, איבוד שיער, ריח שוּם בהבל הפה, טעם מתכתי, שינוי בצבע השיניים, עייפות, רגזנות, שבירות ציפורניים, ופגיעה במערכת העצבים. במקרי קיצון של סלנוזיס עלולים להסתיים אף בצמקת הכבד וכשל כלייתי.

לסיכום, סלניום מהווה נוגד חמצון המסייע בהגנה מפני נזקים של רדיקלים חופשיים. סלניום מחזק את המערכת החיסונית ומונע זיהומים. על אף האמור צריכתו חייבת להיות מבוקרת ומושכלת בכדי להימנע מרעילות.

למידע נוסף ומקיף אודות המינרל סלניום לחץ כאן:

מאמרים נוספים:

הבהרה משפטית – האמור מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.

אוטיזם | סלניום – המינרל וחשיבותו