*הבהרה משפטית – אוטיזם אינו מחלה ומשכך מטרת הטיפול אינה לרפא אוטיזם אלא לנסות להפחית את תסמיני האוטיזם.
 אין באמור באתר להוות תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות המלצה לצורך טיפול פרטני. מטרת המידע באתר הינה הרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד.

מהו Customized Autism Treatment?

C.A.T הינה שיטת טיפול פורצת דרך מתחום ה Biologically based practices כמוגדר על ידי המרכז הלאומי לרפואה משלימה של משרד הבריאות האמריקאי (NCCIH), אשר פועלת במטרה להפחית את תסמיני האוטיזם באמצעות תיקון תהליכים מטבוליים לקויים והשלמת חוסרים תזונתיים.

שיטת C.A.T מתבססת על ניתוח מקיף של נתוני בדיקות מעבדה מתקדמות והבנת בעיות מטבוליות ומנגנונים מדעיים כדוגמת מסלול הביו סינטזה והקטבוליזם של נוירוטרנסמיטרים, הבנת הקשר ההדוק בין תהליכים דלקתיים בגוף והשפעתם הישירה על ייצור הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, איתור ותיקון תהליכים ביוכימיים פגומים לרבות תהליכי מתילציה לקויים הפוגמים בתפקוד הגלוטתיון, תסמונת פיקה, תהליכי סולפציה לקויים, עקה חימצונית, הבנת המיקרוביום ואיתור חוסרים המהווים קו-פקטורים בסינטזה של נוירוטרנסמיטרים כנוראדרנלין, סרוטונין ודופמין

איתור וטיפול בבעיות מטבוליות מסייע בקרב מרבית הילדים לשיפור בקוגניציה, בוורבליות, בהבנת סיטואציות חברתיות ולהפחתה משמעותית בתסמיני האוטיזם החיצוניים כדוגמת חרדות, נפנופי ידיים, הליכה במעגלים, בעיות שינה, התבודדויות, התנהגות חזרתית, קיבעונות, התקפי זעם, בררנות באכילה, אובססיות ומגוון רחב של תסמינים.

את הקשר בין תסמיני האוטיזם לבעיות המטבוליות ניתן להסביר במספר דוגמאות, כך למשל, אחד התסמינים המופיעים בשכיחות גבוהה אצל ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי הינו אכילה או לעיסה של חומרים שאינם אכילים כדוגמת חול, נייר, צבעים ואפילו צואה.

בעוד שהגישה ההתנהגותית מייחסת התנהגות של אכילה או לעיסת חומרים שאינם אכילים ללקות אוטיזם, הרי כי בדיקת המעבדה עשויה להצביע על הפרעת אכילה המוכרת בספרות המדעית בשם "Pica Syndrome" הנובעת ממחסור באבץ ובברזל. ואכן בקרב עשרות ילדים אשר סבלו מתסמין זה ואשר טופלו בשיטת C.A.T התגלה במסגרת בדיקות המעבדה רמות נמוכות מאוד של אבץ ופריטין אשר השלמתן הוביל להפסקה מוחלטת של ההתנהגות המתוארת.

תסמין אוטיזם התנהגותי שכיח נוסף הינו רגישות יתר תחושתית לצלילים ולקולות. הגישה ההתנהגותית מקבלת זאת כחלק מתסמיני האוטיזם. אולם גם כאן בדיקות מעבדה מתקדמות עשויות להצביע על בעיה המוכרת בספרות המדעית בשם היפראקוזיס (Hyperacusis) ובקרב ילדים המתלוננים על תסמין התנהגותי זה יש לבדוק באם קיים מחסור בויטמין B6 ולהתאים את הטיפול בהתאם.

תסמין אוטיזם שכיח נוסף הינו בעיות שינה, ילדים רבים המאובחנים על הרצף סובלים מקשיי הירדמות, יקיצות מוקדמות ושינה שטחית. טיפול מותאם אישית בתסמין זה יכלול בדיקות מעבדה ביחס לרמות הפרמטר methylmalonic acid והפרמטר methylcobalamin האחראי לשלבים העמוקים של השינה (שלבים 3 ו 4) ולהפרשת מלטונין, הורמון המשפיע על זמן ואיכות השינה.

אילו הן רק דוגמאות ספורות לאופן בו ניתן להפחית דרמטית את תסמיני אוטיזם באמצעות ניתוח נכון ומקצועי של תוצאות בדיקות מעבדה מתקדמות והבנה מעמיקה של תהליכים מטבולים לקויים.

שיטת C.A.T מבוססת על ניסיון טיפולי במאות ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מהניסיון המצטבר עולה כי אצל מרבית הילדים ניתן להפחית באופן משמעותי את חומרת התסמינים ולשפר את התקשורת החברתית כך שבסופו של התהליך יתקבל שיפור מהותי באיכות חייו של המטופל ופועל מכך שיפור גם באיכות חיי משפחתו.

מהם העקרונות הביוכימיים עליהם מבוסס הטיפול להפחתת תסמיני האוטיזם ומדוע מחסור בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים עלול לגרום לנזקים נוירולוגיים?

המקרה החקוק בתודעה הציבורית הישראלית בו בעיות מטבוליות גרמו לנזקים נוירולוגיים קשים לתינוקות בריאים התרחש בישראל בשנת 2003 ומוכר עד היום בכינוי "פרשת רמדיה".

תחילתה של הפרשה באשפוז בו זמנית של מספר רב של פעוטות בבתי חולים שונים בשל בעיות נוירולוגיות, מצבם של חלק מהתינוקות החמיר כל כך עד כי נדרש אשפוזם במחלקה לטיפול נמרץ.

בירור העלה כי הפעוטות צרכו מזון תינוקות בשם "רמדיה סופר פורמולה צמחית" וכי לפורמולה זו לא הוסף, בניגוד לנדרש, ויטמין B1 (תיאמין) המשמש כקו-פקטור בייצור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), מסייע בייצור המיאלין (מעטפת תאי העצב) וחיוני לתהליך ייצור המוליך העצבי אצטיל כוֹלין.

במסגרת טיפול באחד מהפעוטות שאושפזו בבית החולים, זיהו הרופאים כי הילד סובל ממחסור חמור בויטמין B1 (תיאמין). לאחר שהוזרק לגופו של הפעוט הויטמין  חל שיפור משמעותי במצבו ובהתאמה חלה הפחתה דרמטית בתסמינים הנוירולוגיים מהם הוא סבל.

למרבה הצער בשל מהמחסור המתמשך בויטמין B1 נגרמו לחלק אחר מהילדים נזקים נוירולוגיים קשים כפיגור, אפילפסיה ועיכוב התפתחותי. מספר ילדים אף נפטרו כתוצאה מהמחסור התזונתי המתמשך.

כיצד עקרון ביוכימי זה רלוונטי להפחתת תסמיני אוטיזם?

ילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם, סובלים לא פעם מתהליכים מטבוליים לקויים הניתנים לאבחון באמצעות בדיקות מעבדה מתקדמות כבדיקות לאיתור יסודות קורט, מטבוליטים של נוירוטרנסמיטורים, חומצות אמינו, כשלים מיטוכונדריאליים ועוד.

איתור התהליכים המטבוליים הלקויים וטיפול בהן באמצעות נטילת ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו בהתאמה אישית הוא המאפשר את השיפור הדרמטי ביכולת הוורבלית, המנטלית והקוגניטיבית ואת ההפחתה המשמעותית בתסמיני האוטיזם.

תהליכים מטבוליים אלו כוללים:

המשפיעים על ייצור ופירוק נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין, דופמין, נוראדרנלין ואדרנלין.

המשפיעים על יכולת הגוף להפריש רעלים.

העלול לגרום לכשל בתפקוד המיטוכונדריאלי (כשל בתפקוד המבנים בציטופלסמה של כל תא).

תהליכים הנובעים מהפרשות של תוצרים מטבולים של חיידקים מזיקים אשר עלולים לגרום לחוסרים תזונתיים.

תהליך הטיפול

מטרתו של טיפול C.A.T הינה לנסות לשפר את היכולת הקוגניטיבית, החברתית, הוורבלית והתקשורתית ולהפחית תסמיני אוטיזם התנהגותיים חיצוניים באמצעות הבנת שורש הבעיה הספציפית הרלוונטית לכל מטופל. מכאן כי למרות וכל המאובחנים כלוקים באוטיזם מאוגדים בהגדרת לקות זהה, הרי כי כל מטופל שונה לחלוטין ממשנהו ונדרשת התאמת פרוטוקול אישי וייחודי.

בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מותאם פרוטוקול טיפול ייחודי העושה שימוש בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים כנגזרת לתהליכים המטבוליים הלקויים המאותרים בבדיקות המעבדה.

הטיפול נמשך כחמישה חודשים ובמהלך שלושת החודשים הראשונים מתבצע ליווי טלפוני פרטני הכולל קבלת משוב מההורים ומתן הנחיות טיפול ספציפיות בהתאם להתקדמות בכושר הוורבלי, בכישורים החברתיים, ביכולת הקוגניטיבית, ביכולת המוטורית, ובהפחתת תסמיני אוטיזם נוספים כחרדות, בעיות שינה, בעיות קשב וריכוז, התקפי זעם, חזרתיות (תנועות סטראוטיפיות) וקיבעונות. בנוסף, מתקיימות במהלך הטיפול פגישות פרונטליות כאשר לכל פגישה מטרה ספציפית ושונה במטרה לאפשר מעקב צמוד ובחינת השגת המטרות שהוצבו לאורך התקדמות הטיפול.

במהלך הפגישה הראשונה בנוכחות המטופל והוריו מתקיים תשאול מקיף בנוגע לסיפור המקרה ולהיסטוריה הרפואית. מטרת הפגישה הינה ללמוד ממקור ראשון על הקשיים הקיימים. בסיומה יימסר שאלון הכולל עשרות שאלות הרלוונטיות לתסמיני האוטיזם של המטופל, לאורח חייו, להתנהגותו ולהרגליו.

מטרת השאלון להרחיב את תמונת המידע בנוגע ליחס המטופל לסביבה, לאופן ביטוי רגשותיו, ל"טקסים חזרתיים", לסוגי פעילויות מוטוריות, להתקפי זעם, לקיום או אי קיום של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים, לבעיות קשב וריכוז, קשר עין, סוג מגוון המזונות הנצרך, בעיות במערכת העיכול, רגישויות, אלרגיות, בעיות שינה, מקרי ניתוק ובהייה, בעיות בעיבוד החושי ועוד.

בהתאמה למידע המתקבל במסגרת הפגישה הראשונה יינתנו הפניות לבדיקות מעבדה נרחבות במטרה לבדוק פרמטרים מעבדתיים בדם, בצואה ובשתן אשר אינם נכללים בפאנל הבדיקות הנהוג בקופות החולים כבדיקת סטטוס תזונתי, בדיקת מגנזיום (בתאי דם אדומים ולא בפלסמת הדם כנהוג בקופות החולים), בדיקת צואה מקיפה למערכת העיכול, בדיקה לאיתור קנדידה, בדיקות לבחינה וניטור של 75 מטבוליטים ועוד.

בדיקות אלו נשלחות (בהתאמה לסוג הבדיקה) לפענוח במעבדות מהמובילות בעולם בתחום כגון "Mayo Clinic" ארה"ב, "Spectracell Laboratories" ארה"ב, Meridian Valley Lab ארה"ב ועוד.

פגישה זו תערך בסמוך למועד קבלת שאלון המידע ותוצאות בדיקות המעבדה.

במהלך הפגישה יימסר פרוטוקול שמטרתו טיפול בתהליכים המטבולים הלקויים ובחוסרים תזונתיים שאותרו בבדיקות המעבדה מקיפות.

הפרוטוקול יכלול הנחיות לנטילת ויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים בשילובים סנרגיסטים (המעצימים אחד את פעילותו של האחר) ובהתאמה אישית.

ממועד תחילת התיסוף יתקיים מעגל קשר קבוע עם הורי הילד לבחינת היענות (compliance) ותיעוד הפחתת התסמינים.

במסגרת בדיקות המעבדה המקיפות, תישלח בדיקת מעבדה ייחודית במטרה לבחון באם קיימת רגישות לאחד מ 95 סוגי מזונות נפוצים. ככל ותתגלה רגישות גבוהה (severe) ביחס למזון או מזונות ספציפיים, תתקיים מעבר למסגרת הטיפול הרגילה פגישה חד פעמית עם תזונאית בכירה, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת ילדים, במטרה לתת מענה הולם לנתונים העולים מתוצאות בדיקת המעבדה

החודשים הראשונים לטיפול כוללים ליווי טלפוני פרטני הכולל קבלת משוב מההורים ומתן הנחיות טיפול ספציפיות בהתאם להתקדמות בכושר הוורבלי, בכישורים החברתיים, ביכולת הקוגניטיבית, ביכולת המוטורית, ובהפחתה של תסמיני אוטיזם נוספים כחרדות, בעיות שינה, בעיות קשב וריכוז, התקפי זעם, חזרתיות (תנועות סטראוטיפיות) וקיבעונות. מטרת הליווי הינו מעקב ומתן הנחיות מקצועיות נוספות ככל הנדרש בהתאם להתקדמות בפועל.

הפגישה תערך לאחר שלושה חודשים מתחילת הטיפול. מטרת הפגישה הינה קבלת משוב בלתי אמצעי ביחס לתוצאות הטיפול המוקדמות, לתסמיני האוטיזם שפחתו ולשינויים שהושגו. בהתאמה למשוב שיתקבל במהלך הפגישה יינתנו המלצות נוספות (ככל הנדרש) הכוללות עידכון הנחיות פרוטוקול הטיפול לתקופת הטיפול הנותרת.

לאחר חמישה חודשים תתבצע שיחת סיכום טיפול במטרה לבחון את השינויים שחלו והתסמינים שפחתו.

Contact Us

אנחנו כאן בשבילכם