אוטיזם והתקפי זעם – תסמינים, דרכי ביטוי וטיפול.

בקרב ילדים הלוקים באוטיזם, התקפי זעם מהווים תסמין התנהגותי מאפיין ושכיח. התקפי זעם אילו כוללים לעיתים קרובות הכאה עצמית, נשיכות עצמיות עד זוב דם, הכאת האחר, התפרצויות בכי, זריקת חפצים, אלימות פיזית כלפי הסובב, בכי, צרחות, והטחת הראש ברצפה או בקיר.

כאשר התקפים אילו הולכים ומתגברים יש לבחון את הסיבות והגורמים המובילים לכך. בחלק מהמקרים התקפיה זעם נובעים מחוסר יכולת להתמודד עם שינויים בשיגרה ומכאן כי ילדים רבים המאובחנים על הרצף האוטיסטי נוטים שלא לאהוב שינויי שגרה ועלולים במקרים רבים במצבים אלו להתנהג באופן קיצוני. למרבה הצער, עבור חלק ילדים המאובחנים על הרצף ובני משפחותיהם, התקפי זעם והתנהגויות אלימות שכיחות במיוחד.

כיצד שינוי השגרה משפיע על תסמיני אוטיזם.

השגרה מהווה ברכה עבור ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי וסטייה ממנה מהווה איום, מלחיצה ומובילה לתחושת תסכול אשר גוברת כאשר היא מצטרפת לחוסר הבנה או חוסר יכולת הכלה מצד חלק מסוים של אנשי חינוך המתקשים לעתים מתקשים להבין את מצוקת הילדים.

כך עלול להיווצר מעגל רשע הגורם לרגרסיה התנהגותית ולימודית. כדי לנסות להיחלץ ממעגל כושל זה, נדרש להפחית את העומס הנפשי הרב שהילדים חווים שכן מתח נפשי הנמשך לאורך הזמן גורם להרס תאים בגוף, לירידה ברמות הסרוטונין ומשפיע לרעה על מצב הרוח.

ככל שהלחץ הנפשי מתמשך, מתרחשות תגובות ביולוגיות כהפרשה מוגברת של קורטיזול, אפיניפרין ונוראפינפרין העלולים לגרום לדיכאון, תשישות וחולשה חיסונית. לחץ נפשי אף עלול לרוקן את גופנו מרכיבים תזונתיים החיוניים להרגעת מערכת העצבים כמגנזיום, ויטמיני B וחומצה אסקורבית.

אוטיזם והתקפי זעם

מה הם גורמים העלולים להחמיר תסמיני אוטיזם והתקפי זעם?

  1. שגשוג יתר של פטריית שמר, קנדידה אלביקנס ופטריות מזיקות אחרות במערכת העיכול אשר במינון יתר גורמות ליצירת רעלים במח.
  2. רגישות למזונות כדוגמת גלוטן, קזאין או כל חלבון אחר כתוצאה מתפקוד לקוי של האנזים DPP-IV הנדרש לפירוק מזון ובעיקר גלוטן וקזאין. בשל עיכול לא מושלם של חלבונים נוצרים במעיים, פפטידים דמויי מורפין אשר חודרים את מחסום דם-מח ומפריעים לפעילות תקינה של נוירוטרנסמיטורים במח וכתוצאה מכך עלולים להיגרם התקפי זעם ואלימות. איתור רגישות למזונות יעשה באמצעות בדיקת מעבדה מתאימה.
  3. מחסור באבץ – אבץ מחזק את המערכת החיסונית באמצעות שפעול תאי דם לבנים ויצירת נוגדנים תוך שיפור חוש הטעם, התיאבון ונטרול רדיקלים חופשיים באופן המפחית את העומס המחמצן בגוף הגורם לבעיות במיטוכונדריה (תחנת הכח של התא המייצרת אנרגיה לגוף).

רמות חסר במינרל אבץ עלולים לגרום לתפקוד לקוי של האנזים Metallothionein הנגרם כתוצאה מהפרעה במטבוליזם של יסודות הקורט נחושת ואבץ. תפקוד לקוי של החלבון Metallothionein הנגרם כתוצאה מהפרעה במטבוליזם של יסודות קורט כנחושת ואבץ ומוביל לחסר ברמות המינרל אבץ בגוף מחד ולעודף ברמות הנחושת באופן בו היחס בין רמת הנחושת לאבץ גבוהה משמעותית מהנורמלי. רעילות מנחושת תוביל לתסמיני עצבנות, בעיות למידה ועוינות.

בנוסף צריכת אגוזים המכילים חומצה פיטית (phytic acid) יוצרת תרכובת כימית הנקשרת לאבץ ומונעת את ספיגתו במעיים.

ניתן לאתר מחסור באבץ באמצעות בדיקת תאי דם אדומים שכן אבץ הינו קטיון תוך תאי. כדי להימנע מתוצאה שאינה מדויקת מומלץ לבדוק את רמתו בתאי הדם האדומים ולא בסרום הדם, כנהוג בקופות החולים.

  1. צריכת סוכר גבוהה בשילוב הפרעה בחילוף החומרים של גלוקוז.
  2. מחסור בחומצות שומן אומגה 3 עלול למנוע כניסת חומרי תזונה חיוניים למח וסילוק חומרי פסולת ממנו.

תזונה בעלת אפקט מרגיע על מערכת העצבים:

  1. פחמימות מורכבות ודגנים מלאים כאורז מלא ושיבולת שועל.
  2. הימנעות מסוכר לבן ופחמימות פשוטות הגורמות לתנודות חדות ברמות הסוכר ולתחושת עצבנות מתח ודיכאון.
  3. מומלץ להעשיר את התזונה בירקות עליים המכילים מגנזיום המסייע בהרגעה.
  4. תזונה המכילה אשלגן המצוי במזונות הבאים: אבוקדו, תפוחי אדמה, עגבנייה, בננה, בטטה, אגס ומלון.
  5. הימנעות מצריכה מרובה של סוכר לבן הגורם לתנודות חדות ברמת הסוכר ולתחושות עצבנות, מתח ודיכאון.
  6. ככל שקיים מחסור באבץ מומלץ לצרוך מזונות כבשר בקר, עוף, דגנים מלאים, קטניות ולהימנע מצריכה מוגברת של מזונות מעובדים ומתועשים.

 תוספי תזונה המסייעים להפחתת התקפי זעם:

  1. תוסף גאבה או חומצה אמינית תירוזין המסייעת לייצור גאבא.
  2. תוספים המשפרים את ייצור גאבא ופעילותה: תיאנין מתה ירוק, אינוזיטול, ויטמיני B לרבות  (B3 ,B6 ,b12) ומגנזיום.

צמחי מרפא אדפטוגניים: 

משמשים בעיקר לטיפול במצבי לחץ כרוניים. שמם נובע מהמונחTo Adapt  זאת משום יכולתם לעזור לגוף להסתגל למצבי לחץ. צמח האדפטוגן משפיע על מערכות רבות בגוף בזכות הפעילות שלו על הציר היפותלמוס – היפופיזה ועל בלוטת יותרת הכליה.

יתרונות צמחי מרפא אלו בסיוע למצבי לחץ נעוצה במבנה הכימי הכולל ספונינים סטרואידלים וטריטרפנואידים (30 פחמנים) הדומים במבנם להורמוני בלוטת יותרת הכליה (קורטיזול).

בזכות הדמיון המבני, הם תומכים בבלוטה ומאזנים אותה במצבי דחק בנוסף, רכיבים אלו משמשים כמשוב שלילי לבלוטה וגורמים להפחתת הפרשת הורמוני לחץ כגון קורטיזול.

דוגמאות לצמחי מרפא אדפטוגנים:

  1. Bacopa
  2. Centella
  3. Schisandra chinensis
  4. Withania
  5. Rhodiola
  6. ואלריאן
  7. כשותית – מרגיע משרה שינה והמפחית מצבי מתח.
  8. מליסה – מרגיע את מערכת העצבים המרכזית.
  9. פסיפלורה – מרגיע ומסייע להשריית שינה.

נטילת צמחי מרפא אדפטוגנים תסייע בהפחתת הלחץ והחרדה ותגדיל משמעותית את יכולת הילדים להתמודד עם הקשיים אותם הם חווים.

לסיכום: התקפי זעם הם הסערה הנראית לעין ואשר משקפת את אשר מתחולל בפנים. חשוב לאתר את הגורמים המובילים להתקף הזעם באמצעות בדיקות מעבדה ובאופן שיאפשר את תחילת תהליך מיגור הגורמים המזיקים וכפועל מכך להפחתה בתסמינים.

הבהרה משפטית – האמור מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.

 עוד לקריאה:

אוטיזם | התקפי זעם
אוטיזם התקפי זעם